Do It Yourself
  • אחד עשר האחוזים: הכירו את בלה ויינשטיין, מייסדת Handyma'am Goods

    click fraud protection

    בלה וינשטיין מדברת על הרקמת תעשיית הבגדים, הדרפרון היצירתי שלה ומה שיש בתיק הכלים שלה.

    סדרת FH זו מציגה לקוראים כמה מהנשים המרכיבות 11 אחוז מכוח העבודה בבנייה בארה"ב. ש', זרקור סיפורי הקריירה שלהם בתחום. מכירים מישהו שאנחנו צריכים להציג? שלח לנו דוא"ל כאן.

    כשבלה ויינשטיין הרימה עיבוד עץ כתחביב, היא התקשתה למצוא בגדים ללבוש לחנות שהיו עמידים ומתאימים היטב. אז היא החליטה להכין כמה לעצמה, כמו גם בשביל נשים אחרות שעובדות עם הידיים.

    יש להודות, הרקע שלה כמעצב שיער מקצועי וכארט דירקטור לא העניק לה את הכישורים האידיאליים לפתח ולשווק קו בגדים. אבל כשהיא גרה בניו יורק, היא מצאה עזרה מחבר שעבד כיוצרת דפוסים.

    "הייתי מספיק תמימה לחשוב שאני יכולה לעשות את זה", היא אומרת. "אבל אני אספן של כישורים. היה לי את הדרייב ורציתי ללמוד משהו חדש".

    אז ב-2014 היא התחילה Handyma'am Goods, קו של בגדים פונקציונליים לבעלי מקצוע ואמנים. אבל המטרות שלה לא מסתיימות בלבוש מעשי ואומנותי. היא גם עובדת קשה כדי לאמץ שיטות עסקיות הוליסטיות, כולל שותפויות עם יצרנים אמריקאים שמשלמים לעובדיהם שכר מחיה, מספקים תנאי עבודה טובים וחולקים את דאגה לעניין סביבה.

    "אני מניחה שאוכל לקרוא לעצמי מעצבת בשלב הזה", היא אומרת בצחוק. "לפחות אני יודע איך לנהל עסק של בגדים עכשיו. אבל החלק הטוב ביותר הוא מערכות היחסים שצברתי באמצעותו. החיבורים מספקים יותר מעיצוב בגד”.

    היא מפרטת כמה מהקשרים האלה איתה ההולכת וגדלה ברחבי הארץ קהילה של גבירות שימושיות באתר האינטרנט שלה. היא גם עברה מניו יורק לריצ'מונד, וירג'יניה, שם היא גרה עם בן זוגה, בנה הצעיר ושני כלבי בקר.

    ביקשנו מווינשטיין את דעתה על מצב תעשיית ההלבשה והמקצועות.

    בעמוד זה

    ש: מה ההבדל בין בגדי עבודה לנשים לגברים?

    א: אני חושב שלצורות נשיות יש יותר משתנים, ולכן העיצוב עבורם חשוב. זה מאבק מתמיד לחשוב על, "האם זה יתאים למישהו עם חזה גדול ומותניים קטנים יותר, או מותניים גדולים יותר וחזה קטן יותר, וגם להחמיא?" זה לא בהכרח חייב להיות גברים מול נשים. זה פשוט לוקח את הזמן לדפוס עבור משתנים שונים.

    ש: האם היו לך אתגרים כלשהם להיות אישה בייצור?

    א: בהתחלה זה היה מאתגר להיות כל כך ירוק, לא לדעת את השפה, ולהצטרך לדבר עם מה שהרגיש כמו מועדון טוב של בנים.

    שני המפעלים הראשונים שהלכתי אליהם לא הבינו את מה שעשיתי. בחור אחד הראה לי דוגמה של סרבל פוליאסטר בנוי בצורה גרועה שהם הכינו. הוא אמר, "למה אתה לא מכין משהו כזה? זה הרבה יותר פשוט". הייתי כמו, "כי זה מכוער ומתאים נורא."

    הדגימה שלי הייתה ליד שלו ואמרתי, "בסדר, זה לא הולך לעבוד, כי אם אתה לא רואה איך ולמה אלה אחרת, אז זו בעיה." רק כשמצאתי מפעל בבעלות נשים הרגשתי בבית ובידיים טובות.

    ש: עם אילו אתגרים נוספים התמודדת בדרך?

    בלה ויינשטיין כורעת ומחזיקה את ילדה כשהיא מביטה בבגדים על הקרקעפארה פוקס/באדיבות בלה ויינשטיין

    א: בין COVID, בעיות שרשרת האספקה ​​והתינוק שלי, הכל היה אתגר. אבל זו הייתה הרפתקה מהנה רק לנסות להבין איך להיות אמא עובדת. אני נוטה להיות קצת יותר הישגית, אז זה היה קשה לנסות לאזן בין השניים. בסופו של דבר, הבן שלי חשוב יותר מהכל.

    זה גם מאבק לשמור על הייצור המקומי, למצוא מישהו שיכול ליצור מוצר איכותי שמוכן גם לקחת על עצמו את הנפח הקטן שלנו. COVID באמת הלחיץ ​​את בתי הייצור הקטנים שכבר נאבקו להסתדר.

    יש לי יחסי אהבה-שנאה אמיתיים עם תהליך הכנת משהו. כל כך הרבה רעיונות שהיו לי לבגדים במהלך השנים נהרגו בשלב הדגימה בגלל עלות הייצור והחומרים. האתגר הוא לא לקבל את הרעיון הטוב, זה לאזן בין הכנת מוצר טוב לבין להבין איך מייצרים אותו במחיר שהשוק ישא.

    ש: מה היצירה הפופולרית ביותר שלך?

    א: הדרפרון. זה נהדר, וזה הבגד הכי ייחודי שלנו. זה כמו חלוק. יש לו נצמדים על הכתפיים, כך שאתה יכול להיכנס ולצאת ממנו ממש בקלות. יש לו כיס קנגורו, כך שתוכל להתאים את הגודל למה שנכנס בו. זה גם יורד עד הסוף, כך שאתה יכול לנקות אותו ממש בקלות.

    אני לובש את זה הרבה. במקור חלמתי את הרעיון. כך זה הגיע.

    ש: מהן נקודות השיא מאז הקמת החברה?

    א: כשהתחלתי את זה לפני כמעט 10 שנים, לא היה הרבה בתחום הזה. עכשיו קארהרט סוף סוף התחיל שיפור בגדי הנשים שלהם, ולפטגוניה יש גם קו בגדי עבודה חדש לנשים.

    אז אחת ההצלחות - וברור שאני לא החלק היחיד בזה - היא, מותגים כמו שלי להביא יותר מודעות וייצוג לנשים במקצועות ולנשים שעובדות עם שלהן ידיים. הרבה מותגים סוף סוף שמים לב, ואני מקווה שהיה לי חלק קטן בזה.

    ש: יש עצה לנשים צעירות או לאנשים לא בינאריים המעוניינים להקים חברה משלהם?

    בלה ויינשטיין עובדת על פריט לבושאלכס ולש/באדיבות בלה ויינשטיין

    א: אל תפחד להתחיל, או לפשל, כי אתה הולך לבלגן הרבה. עשה את כל המחקר שאתה יכול, דבר עם אנשים, שאל שאלות וקבל עצות שיבנו את הביטחון שלך.

    כמו כן, גלה את המודל העסקי שלך מוקדם. שכרתי מאמן פיננסי, כי אני אדם כל כך יצירתי ומעשי שלקח לי זמן עד שלא נבהלתי מהמספרים. קבל עזרה באזורים שבהם עשויים להיות כתמים עיוורים כדי לא לבזבז זמן וכסף.

    ש: אילו שינויים ראית בתעשייה בעשור האחרון?

    א: ייצוג הנשים במקצועות השתנה מאוד לטובה.

    כמו כן, אנשים הופכים מודעים יותר לכך שתעשיית הביגוד היא תורמת עצומה לגזי חממה ולדברים מגעילים אחרים כמו מיקרופלסטיק. אני רוצה להיות חלק מהקבוצה הזו שדוחפת את הענף בצורה חיובית יותר, על ידי להיות מודע לנושאים כמו כמה מים אנחנו משתמשים והצורך להתקדם לעבר חקלאות מתחדשת יותר.

    לצערי, אני לא יודע אם זה קורה מהר מספיק. הרבה מהמותגים הקטנים יותר חושבים ככה, וזה נהדר, אבל אנחנו לא הולכים להשפיע בגדול אלא אם גם החברות הגדולות יצעדו בכיוון הזה. ל-Handyma'am יש הרבה מקום לגדול בתחום הזה, אבל יש לי תקוות גדולות.

    ש: מהם הכלים הפרו-ספציפיים שלך?

    א: בהופעות וברחבי הסטודיו, תמיד יש לי את ה"פאנסי" שלי סרט מדידה גמיש, למקרה שמישהו צריך עזרה בשינוי מידות וכך אוכל למדוד אותם עבור בנק המידות שלי, מה שעוזר לנו לפתח מוצרים.

    תמיד יש לי את שלי Leatherman, כי אתה אף פעם לא יודע. תמיד יש לי חותכים לחוטים רופפים, כי אני קצת OCD לגבי חוטים רופפים. אני לא יודע אם א טוש נחשב ככלי, אבל תמיד יש לי אחד לתמחור ולתיוג.

    ואז, בכנות, שלי דראפרון, כי מה שאתה לובש זה כלי, ואני תמיד רוצה לוודא שיש לי מספיק כיסים. אני אוהב שיש מקומות לדברים.

    בלה ויינשטיין ביו

    בלה ויינשטיין התחילה Handyma'am Goods בשנת 2014 כדי לטפל במחסור בבגדים עמידים לבעלי מקצוע ואמנים. היא הצמיחה את החברה עם עין לעיצוב חדשני והגינות, תוך שיתוף פעולה עם יצרנים שמשלמים שכר מחיה ושואפים לאתוס סביבתי. היא גרה בריצ'מונד, וירג'יניה עם בן זוגה, בנה הצעיר ושני כלבי בקר.

    הסופרת Karuna Eberl Bio

    Karuna Eberl הוא תורם קבוע ל FamilyHandyman.com. היא בילתה את 25 השנים האחרונות כעיתונאית ויוצרת קולנוע עצמאית, וסיפרה סיפורים של אנשים, טבע, טיולים, מדע והיסטוריה. אברל זכתה בפרסים רבים על כתיבתה, אותה מדריך טיולים בפלורידה קיז והסרט התיעודי שלה, פרויקט גררו.

    קארונה אברל
    קארונה אברל

    Karuna כותב על חיות בר, טבע, היסטוריה וטיולים עבור מגזינים, עיתונים ואתרי אינטרנט כולל נשיונל ג'יאוגרפיק, פארקים לאומיים, ערוץ דיסקברי, אטלס אובסקורה והארץ הגבוהה חֲדָשׁוֹת. היא גם הפיקה מספר סרטים עצמאיים וביימה את הסרט התיעודי The Guerrero Project, על החיפוש אחר ספינת עבדים טבועה. היא ובעלה, סטיב, כתבו ספר הדרכה עטור פרסים לפלורידה קיז וכרגע הם משפצים לחלוטין בית נטוש בעיירת רפאים. היא בעלת תואר B.A. בעיתונאות וגיאולוגיה מאוניברסיטת מונטנה. חבר ב-OWAA, SATW.

instagram viewer anon